רקע
המבחן המעשי, ה 'טסט', בכינויו העממי, מהוה את אקורד הסיום בהליך הכשרת הנהג חדש.
המבחן נערך כיום על ידי בוחנים שהוכשרו בקורס מיוחד. הבוחנים בודקים את כישורי התלמיד הנבחן במצבי דרך שונים על ידי נסיעה שוטפת בתנועה או על ידי הטלת משימות נהיגה מיוחדות.
אחוז העוברים כיום בטסט ראשון הוא כ 18%. והנבחנים עוברים בהצלחה בממוצע בטסט השלישי.
ראוי לציין כי, המבחן המעשי, הוא מקום המפגש האחרון בו נבדקים כישורי הנהיגה המעשיים של הנהג. בידי 'הטסטר' הכוח להוציא נהג ראוי או נהג מסוכן.
בהיבט של תאונות הדרכים בישראל, שבחלקם הגדול נובע מטעויות אנוש, ראוי לבדוק את המבחן המעשי, שיטתו תקפותו ומהימנותו.

השיטה
משרד התחבורה מנהל את המבחן המעשי בשיטה, שלכאורה אמורה לתת מענה נכון למבחן. על פי השיטה התלמיד לומד על פי כרטיס תלמיד בו תוכנית הלימודים מחולקת ומסודרת. כרטיס התלמיד מאפשר מבחנים מאבחנים בסיום כל שלב לימודים ומבחן מסכם פנימי, הנערך על ידי המנהל המקצועי של בית הספר.
תוכנית הלימודים מקיפה את כל חומר הלימוד, ותלמיד אשר עבר את המבחן הפנימי בהצלחה, נחשב כראוי ללכת למבחן החיצוני, הוא המבחן המעשי.
המבחן המסכם נערך על ידי בוחני משרד הרישוי.
על פי שיטה זו, כל תלמיד שהגיע לשלב המבחן המעשי, אמור לעבור אותו בהצלחה.
מורה הנהיגה שלו חותם על כשירותו, המנהל המקצועי בוחן וחותם על כשירותו. משום מה כאמור אחוז העוברים את המבחן בפעם הראשונה הוא כ % 18.

מהימנות
מהימנות היא מידת הקרבה של תוצאות כל המבחנים.
על פי עדות מורי נהיגה, תלמידים רבים, אשר לדעת המורה הם מוכנים וראויים לעבור בהצלחה את המבחן, ניגשים למבחן מעשי נוסף ללא כל תרומה לימודית, ועוברים אותו בהצלחה.
מורי הנהיגה יודעים גם לקטלג ולסווג כל בוחן ושיטת המבחן שלו.
בוחן זה קשה, בוחן זה מקל, בוחן זה אינו יוצא מחוץ לעיר וזה מכשיל על חניות.
באופן מפתיע אחוז ההצלחה עולה כאשר המורה מצטרף לנבחן ויושב מאחור.
ואכן על פי הממצאים עולה כי המהימנות נמוכה מאוד.
המהימנות היחידה העולה היא אחוז הנכשלים הרב, אשר יתכן והוא מצביע על מהימנות גבוה.
לפני שנכתיר מבחן זה כמהימן על סמך הקרבה בכישלונות,  עלינו לזכור שבכך נטיל ספק בתקפות של אחד משני הגופים:

1.    המורים לנהיגה, כמורים המסוגלים להביא את התלמיד לידי ידיעה מספקת של הנהיגה. קשה      לבוא בטענות למורי הנהיגה, מכיוון שכמו בכל תחום לימוד, איכות הלימוד נקבעת על פי המטרה הסופית. המורה לנהיגה מכין את התלמיד לקראת המבחן הסופי. מבחן מעשי שאינו משקף את כל תוכנית הלימוד, לא יאפשר למורה ללמד כראוי. אין מוסד לימודי חובה בעולם המסוגל ללמד חומר לימודי שאינו קשור  למבחן החובה אשר אותו התלמידים חייבים לעבור.
2. הבוחנים כבעלי יכולת לבחון את כישורי הנהיגה של הנבחן, וחשוב להדגיש כי מהימנות שמקבלת את תוקפה מאחוז נכשלים רב אין בה הרבה דיוק, מכיוון שלא נדרש דיוק בכישלון, לעומת הדיוק והנכונות המכסימלית הנדרשת בהצלחה.

הסיבות האפשריות למהימנות הנמוכה
כל הבוחנים עברו את אותה הכשרה, כל הבוחנים ממלאים את אותו טופס מבחן, אשר סעיפיו מכסים את כל מטרות הנהיגה הנבחנות. הטופס פשוט וקל למלא. מעיון במספר טפסים עולה בבירור כי כל בוחן בוחר להוסיף בכתב ידו הערות בתוך סעיפי המבחן ולא במקום המיועד לכך.
פעמים רבות גם נוצר ויכוח בין הבוחנים ובין הבוחנים למורים על דרך המבחן על התנהגות הבוחן ועל פרשנויות שונות לחוקי התנועה.

מבחן על פי קריטריון הנערך על ידי אדם בודד המחווה את דעתו
מכיוון שהמבחן המעשי ה 'טסט', אמור לבחון על פי קריטריון נוקשה, ומכיוון שחשיבותו רבה. הרי אנו קובעים בו את ההתנהגות העתידית של התלמיד כנהג עצמאי. יש לנו כאן התנגשות בין הסובייקטיביות של הבוחן שדעתו חורצת גורלות, ובין הדרישה לאובייקטיביות, המתבטאת בניסיון להכתיב קריטריון למבחן.

הצעות חיבור בין הבוחן לקריטריון המבחן
כדי להגיע לרמת מהימנות גבוהה, צריך לגרום לכל הבוחנים להבין את קריטריון המבחן.
דרך פעולה אפשרית היא לאסוף מדי זמן את כל הבוחנים, לנתח כל אחת ממטרות הלימוד ולהסביר את הקריטריון המבחני שלה.
באופן זה חשוב לתת לבוחן אחד להיות הנבחן ולצאת למבחן בכל פעם עם בוחן אחר המשמש כבוחן. רק סיכום של מספר ניסיונות כאלו, יכול להבהיר לבוחנים כמה דעותיהם שונות.

התקפות
תקפות מבחן הנהיגה, נבחנת על ידי שאלה אחת:
האם המבחן מצליח לבחון את כישורי התלמיד לנהוג?

התשובה ברורה חדה ולצערנו בלתי נמנעת. תקפות המבחן המעשי נבחנת בשני מישורים מקבילים:

1. המישור המיידי התלמיד הנבחן באם עבר בהצלחה וקיבל רישיון נהיגה
2. המישור העתידי האם התלמיד שהפך להיות נהג, נוהג כראוי, מבצע עבירות תנועה מעורב בתאונות.

מספר התאונות הרב, מספר העבירות וחוסר הידע אותו מפגינים הנהגים,  יכול רק להעיד אלף מונים כי המבחן המעשי נערך בתוך ואקום אשר גם מהימנותו מוטלת בספק, ואין בו כדי להשיג את מטרתו – הוצאת נהגים ראויים לכבישי ישראל.

השילוב בין המבחן העיוני התיאוריה למבחן המעשי
המבחן המעשי בוחן כשורי נהיגה, תפקוד הנבחן במצבי נהיגה אמיתיים.
האם ניתן לבדוק במסגרת של 20 דקות מבחן נסיעה את סך הידע של התלמיד?
ברור שלא, המבחן נערך בזמן קצוב, בשעה מסוימת, בתנאי נהיגה מסוימים, על ידי אדם בודד.
ידע ניתן לבדיקה על ידי מבחן עיוני. שדרוג המבחן העיוני והוספת ידע הכולל את סך הידע שעל תלמיד נהיגה לדעת כדי להפוך לנהג. שדרוג המבחן יכול גם לכלול אמצעי בחינה מתקדמים, כגון מבחן מצבי כביש באמצעי מולטימדיה.

איתמר לוין