כפי שפורט במאמר קודם, הצומת הינו מקום מפגש של כבישי ודרכים על אותו המפלס. המאפיינים של מפגש שכזה גורמים לו להיות מקום בו יש לנקוט ביתר זהירות, לשים לב לכללים, לתמרורים וסימנים השונים, כפי שהם מפורטים באתר למד ולהימנע בכך מהמפגעים ומהסכנות אשר ללא ספק נמצאות במתחם הצומת. בסופו של דבר, אחד הדגשים החשובים בצומת, הוא כאמור, להימצא בו זמן מינימאלי ככל האפשר. לכן, כבר עם התקרבות הנהג לצומת יש כלל מאוד ברור אשר מי שלא מסגל אותו לעצמו כבר בשלב מוקדם ימצא את עצמו מתקשה לעבור את מבחן הנהיגה, והוא – אין להיכנס לצומת לא פנוי. לא משנה כמה מסלול היציאה נראה לנהג אפשרי במעבר בין נתיבים, או אם הרמזור ירוק או אם התמרור מאפשר. ברגע שהנהג רואה שהצומת לא פנוי – אין כניסה אליו. כאשר נהגים לא שומרים על כלל זה, ניתן לראות צמתים המלאים הרכבים הפונים לכיוונים שונים, בעיקר בגלל שהנוהגים בהם נכנסו לצומת שהרמזור בו ירוק, אך רכבים אחרים כבר חוסמים אותו – ונשארו שם גם כשהרמזור התחלף לאדום, שכן לא היה נתיב יציאה ברור ופנוי.

ביצוע פניות בצומת – כאשר אנו מבצעים את הפניה הרצויה עלינו בצומת, יש להתחשב בכל התנאים שהודגשו כאן, ובראש ובראשונה הימצאות מינימאלית בצומת. גם בעת פניה, אם נבחר בנתיב הנכון, זה יהיה הנתיב בו זמן השהייה בצומת והמסלול המבוצע בו הם הקצרים ביותר, כך מצומצם המפגש האפשרי עם הרכבים השונים המגיעים לצומת.

בדיקות לפני ביצוע הפניה – בשביל להשיג את המטרות שתוארו, כמו הימצאות מינימאלית בצומת וסכנה מינימאלית לפגישה עם כלי רכב הבאים מכיוונים אחרים, על הנהג לבצע מספר בדיקות בסיסיות. למשל מהו הנתיב המיועד לפניות מהסוג שרוצה הנהג לבצע. אם מדובר במפגש בין כבישים חד סטריים או דו סטריים, אופי המעבר בין נתיבים בחציית הצומת הוא שונה, וצריך לתת עליו את הדעת. בדיקה בטרם עת של הדברים הללו תקצר משמעותית את השהייה בצומת ותצמצם את הסכנה הגלומה במהלך.