נתיב – החלק בדרך המשמש לנסיעה נקרא נתיב. אנחנו מכירים אותו ראשית מההגדרות של כביש דו נתיבי או רב נתיבי, ובנוסף יש נתיבים להם איסורים והיתרים שונים. לא מדובר רק בנתיב המהיר, אשר משמש את נוסעי תל אביב ירושלים ועוזר להם להגיע בזמן ממקום מגוריהם למקום עבודתם, אלא גם על כל נתיב אשר משמש את עוברי הדרך השונים ברחבי הארץ בכבישים המפוזרים. נתיבים שונים מביאים עימם כללים וחוקים שונים ללימוד נהיגה. כך למשל הנתיב השמאלי משמש את הנהגים כדי לעקוף את מי שנוהג בנתיב הימני, נתיב שמאלי זה, באידיאל ישמש את הנהגים לעקוף אך מיד יצטרכו לחזור לנתיב הימני שלהם, על מנת לשמור על בטיחות.

במידה ומדובר בכביש דו סטרי, אשר הנתיב השמאלי משמש דווקא למעבר של הרכבים הבאים ממול, אז על הנהג לנהוג במשנה זהירות, ועקפיה יכולה להתבצע רק בהימצאות מינימאלית בנתיב השמאלי, כדי לא לסכן את הבאים מהכיוון השני.

נתיב תחבורה ציבורית – בערים, במעברים של קווי תחבורה ציבורית נבחרים בהם יש תנועה ערה של תחבורה ציבורית ובעוד מקומות נוספים – ישנו נתיב של תחבורה ציבורית. נתיב זה משמש אך ורק את האוטובוסים והמוניות, ואת הכלים המסומנים בתמרור המוצב מעל נתיב זה. תמרורים רלוונטיים אלה מפורטים בספרי לימוד תאוריה ויש לשננם על מנת לא להיקלע לנתיב שלא מיועד לכם. רוכבי אופניים רשאים להשתמש בנתיב, בהנחה והוא נמצא בחלקו הימני של הכביש. רכב בעל תו נכה, רשאי גם הוא לנהוג בנתיב התחבורה הציבורית, והוא חייב כמובן לשמור על כללי המהירות הרלוונטיים לנתיב זה.

יש לשים לב כי לעיתים המהירות המותרת בנתיב ימני שונה מעט מהמהירות המותרת בנתיב שלידו. יש להקפיד לשמור על המהירות המותרת. שכן לעיתים התנועה בנתיב מסוים ערה ועמוסה, כאשר בנתיב שלידו אין תנועה כלל. חוקים אלה חשובים לשמירה על הסדר והבטיחות