אנו מכירים את הבעיה הנפוצה בעיית קשב וריכוז, בעיה לא פשוטה אשר נהיית יותר ויותר נפוצה בקרב הציבור בשנים האחרונות. אפשר לומר שאנשים רבים יותר מאובחנים כסובלים מבעיה זו, מקבלים מרשמים לריטלין, הארכות זמן במבחנים ובפרויקטים לימודיים והקלות נוספות, אך מה קורה כאשר מדובר בלימוד נהיגה או לימוד תאוריה? איך ניגשים למבחן זה כאשר אנו יודעים כי קיימת בעיית קשב וריכוז? שאלה זו מטרידה מנוחתם של מורים לנהיגה ותלמידי נהיגה רבים. התשובות אינן חד משמעיות, אבל בהחלט יש דרך נכונה לגשת להתמודדות עם בעיה שכזו.
הטמעת הרגלים בשלבי מוקדם של הלימודים
דבר ידוע הוא, היא ידע נהיגה הוא לא ידע רגיל, כמו מבחן שנלמד באוניברסיטה או בבית הספר. יכולות נהיגה לעיתים קרובות מתבססות על הטמעת הרגלים לאחר הבנת החוקים. להגיע למצב שהדברים נעשים באופן אינסטינקטיבי ולא באופן שדורש חשיבה ושקילת כל האפשרויות הנתונות. אין זמן לשקול אפשרויות כל פעם שמגיעים לצומת או למקום בעייתי על הכביש, ולכן יש להטמיע את ההרגלים לאחר הבננה תיאורטית של החוקים.
כאשר מדובר בבעיית קשב וריכוז, ההצעה לעיתים היא לקחת יותר זמן, ללמוד שוב ושוב את החוקים היבשים, על מנת שאלה יכנסו עמוק לתודעה ויהיו ברורים שם ללא ספקות וללא צורך לתהות לגביהם כל העת. לימוד נהיגה זה לא תהליך שצריך להבין מהר או ללמוד במהירות ולסיים מהר, יש ללמוד אותה טוב ונכון, באופן שיתאים לכם, ואם זה אומר כי נישאר עוד כמה פעמים עם המורה לוודא אתו תהיות שהתעוררו במהלך הלימודים – כדאי בהחלט לעשות כן. כמובן שאם אתם סובלים מבעיה זו ואתם יודעים כי עליכם לקחת ריטלין כדי לנהוג בבטיחות – עשו כן ואל תיקחו סיכונים!
ידעו את המורה שלכם על הבעיות
המורה לנהיגה שלכם חייב לדעת כי אתם סובלים מבעיה זו, אולי הוא יכול לייעץ או להתנהג בהתאם, אולי אין לו את היכולת לערוב לכך שהוא ידע להעביר את החומר הנלמד לאדם שסובל מבעיית קשב וריכוז. בכל מקרה עליו לדעת, ולומר לכם מה התכנית שלו להתמודד עם מצב זה.