מה הם מרווחי הזמן הנכונים?

מבחן התאוריה נעשה עם תחילת לימוד הנהיגה דרך כלל. תלמיד המתחיל לימודי נהיגה, מקבל מהמורה שלו את חוברת לימוד התאוריה, מתחיל בתהליך הלימוד, ולאחר מספר שיכורים ותקופה מסוימת אשר בה הוא עובר על החוקים, התמרורים והחומר העיוני אשר נלמד למבחן התאוריה – הוא יכול לגשת למבחן. במידה והתלמיד נכשל במבחן, יש אפשרות לגשת למבחן חוזר כבר יום למחרת. עם זאת, רבים מעדיפים לקחת כמה ימים מיום הכישלון, לאסוף את עצמם וללמוד טוב יותר לקראת המבחן הבא. זאת הרבה בגלל הרצון להימנע המצב בו הם יכשלו פעמיים ביומיים במבחן התאוריה, וכך גם אפשר להיעזר במורה שיקל על המבחן הבא. מורה לנהיגה יכול לתת עצות טובות למעבר של המבחן. כמובן שיש גם יתרון ברור למרווח בין המבחנים, מעבר ליתרון הפסיכולוגי,  מדובר  ביתרון הנותן מרווח זמן לתרגול נוסף, בדיקת הסיבות בגללן קרה הכישלון במבחן, איתור נקודות חלשות של התלמיד ועבודה עליהן. ניכר כי במבחן כמו מבחן התאוריה, כדאי לוודא כי התלמיד בקיא בתחומים רבים ככל האפשר, במידה סבירה, ולא רק בתחום אחד במידה מצוינת.

תוקף התאוריה:

במקרים רבים התלמידים בוחרים לגשת בחיפזון למבחן חוזר, משיקולי אגו, כשהתלמיד רוצה להסיר מעצמו את ההרגשה הלא נעימה של כישלון, או פשוט מחוסר סבלנות, כך או כך הבחירה אינה משתלמת, שכן, מי שלוקח לעצמו מעט זמן לחזור על החומר, כנראה יפספס חלק נרחב של לימוד התאוריה גם בניסיון השני שלו כאשר בסופו של דבר עוברים את מבחן התאוריה, יש שיקול של תוקף הבחינה, לא נעבור את המשחן ומיד נטוס לחו"ל או נעזוב את למידת הנהיגה, שכן אם תלמיד עובר את מבחן התאוריה, אך עוזב את לימודי הנהיגה ולא חוזר אליהם למשך שנתיים ומעלה, ייאלץ אותו התלמיד לגשת שוב לתאוריה לפני הטסט המעשי.

לסיכום – כאשר אנו לומדים לנהיגה, לא צריכה להיות הפרדה משמעותית מדיי בין התאוריה ללימודים המעשיים. הלימודים צריכים להיעשות באותו הזמן פחות או יותר, ובתקופת זמן מסודרת, מנותקת כמה שאפשר מאלמנטים של לחץ. במידה והשילוב הנעשה נעשה נכון – יש סיכוי סביר שיהיה גם חיסכון בזמן.