כללי  ההתנהגות  עם הנבחנים במבחן המעשי

דוגמאות לגורמי כישלון במבחן הנהיגה:

מבחן הנהיגה הוא מבחן אישי. לרוב ברכב נמצא הבוחן, היושב במושב ליד התלמיד ושני תלמידי נהיגה נבחנים. אחד מהתלמידים נוהג במשך כ 20 דקות והתלמיד השני יושב מאחור. במחצית המבחן התלמידים הנבחנים מתחלפים.

בוחן נהיגה הוא מורה לנהיגה, שעבר קורס בוחנים מיוחד, בו למד את תורת המבחנים, ובמיוחד למד כיצד להעריך ולבחון תלמידי נהיגה במבחן המעשי –הטסט.

בחלק זה מתייחסים מדדי הבוחן, כאשר הוא פוסק את החלטתו עבר/נכשל לאחר מבחן הנהיגה.

מספר דוגמאות והערות הבוחן:

א.      חוסר התייחסות להולך רגל המתפרץ לכביש, הבוחן נאלץ לבחון את הרכב – מקרה הוא מקרה קלאסי של כישלון. השאלה הנשאלת היא – מה היה קורה באם התלמיד היה לבד ברכב. האם התלמיד היה מסכן את הולך הרגל. במידה והתשובה היא כן, על התלמיד להודות שבמקרה זה ישב לצידו בוחן. אלילת המזל היא שקובעת את תנאי הכביש המשתנים, אולם סביר שתהיה הסכמה כללית, שאם היה ניתן ליצור מבחן מצבי סיכון, מבחן זה היה הופך למבחן חובה לכל תלמיד נהיגה.

ב.      נהיגה בחוסר זהירות בקרבת הולכי רגל, הבוחן מתערב ומאט את מהירות הרכב – למעשה מצב זה הוא מצב נתון ולא סכנה. נהיגה זו מעידה על אופי נהיגה מסוכן של התלמיד הנבחן. הוראת החוק היא לשמור תמיד על מהירות סבירה. תלמיד שנוטה 'ללחוץ על הגז' יתגלה לאחר מכן כמסוכן. על הבוחן לקבל החלטה מהי רמת הסכנה אותה הפגין התלמיד. במידה ולנהיגה זו מתווספת גם התקרבות מסוכנת לכלי רכב חונים, יתכן ולתלמיד הנהיגה יש בעיה אמיתית באומדנים. לרוב בוחנים ינסו לחזור על מצבי נסיעה שונים של התלמיד ולבדוק האם התנהגות זו חוזרת על עצמה.

 C כל הזכויות שמורות 
אודות הכותב - איתמר לוין מורה ומרצה ללימוד תיאוריה. מוציא לאור של ספרי לימוד תאוריה, מולטימדיה - למד נהיגה בדרך הקלה, למד תיאוריה ללא קריאה.