עקרונות כללי צדק טבעיים

מבחן הנהיגה הוא מבחן אישי. לרוב ברכב נמצא הבוחן, היושב במושב ליד התלמיד ושני תלמידי נהיגה נבחנים. אחד מהתלמידים נוהג במשך כ 20 דקות והתלמיד השני יושב מאחור. במחצית המבחן התלמידים הנבחנים מתחלפים.

בוחן נהיגה הוא מורה לנהיגה, שעבר קורס בוחנים מיוחד, בו למד את תורת המבחנים, ובמיוחד למד כיצד להעריך ולבחון תלמידי נהיגה במבחן המעשי –הטסט.

בחלק זה נעסוק בהיבטים שונים של מבחן הנהיגה, על פי מבט הבוחן והנחיותיו.

פרק א. החלטותיו של בוחן הנהיגה:

החלטות בוחן הנהיגה יהיו על פי:

א.      על פי כללי הצדק הטבעיים – כללי צדק טבעיים הם כללים שאינם כתובים אלא מקובלים בין בני אדם. כיצד יודעים מהם אותם כללים? כל מה שנראה לכל אדם סביר כצודק באופן טבעי, אמות מוסר מקובלות למשל קושי המבחן. זה לא צודק לערוך מבחן קל של 5 דקות לנבחן אחד ומבחן ארוך של 30 דקות לנבחן אחר.

מי קובע מהם אותם כללי צדק טבעיים? אין באמת אמת מידה לכללי צדק שאינם כתובים..

האם המונח כללי צדק טבעיים מוכר במונח משפטי? בהחלט כן אבל קשה לדעת ל'מה התכוון המשורר' בכל מקרה  נפרט מה הכוונה המשפטית במונח:

כללי הצדק הטבעי הם שני עקרונות בסיס מובנים מאליהם, אשר כל שיטות המשפט אימצו לבחינת השאלה האם הליך משפטי שהתקיים היה הוגן וראוי.

א.      שמע את הצד השני – אולי בהקשר מבחן הנהיגה, הכוונה היא שים לב כיצד התלמיד נוהג? מוזר הלו זה תפקידו של הבוחן.

ב.      אל לו לדיין לדון בעניין שלו עצמו – טוב זה ברור הלו הבוחן אינו בוחן את עצמו.

בכל מקרה ברור שעילת חוסר צדק טבעי, תמיד יכולה לעמוד למי שרוצה להגיש ערעור על תוצאת המבחן.

 cכל הזכויות שמורות 
אודות הכותב - איתמר לוין מורה ומרצה ללימוד תיאוריה. מוציא לאור של ספרי לימוד תאוריה, מולטימדיה - למד נהיגה בדרך הקלה, למד תיאוריה ללא קריאה.