האם כ 10% מהנהגים נוטים להירדם באופן בלתי רצוני ובלתי נשלט ? ישנוניות יתר ביום, היא נטייה להירדם דווקא בשעות הערנות והפעילות, העלולה לגרום לירידה בתפקודי הסובלים מהבעיה ובמיוחד לאובדן ביכולת הריכוז, טעיות בנהיגה וביצוע תאונות. המדענים קובעים כי תאונות רבות ויש הגורסים כי רוב התאונות נגרמות בשל עייפות הנהג.
תאונות שסיבתן לפי חקירת המשטרה הן מהירות מופרזת, אי שמירת מרחק, אי ציות לתמרורים אפשר שנגרמו בשל תנומה של הנוהג ברכב, או "ישנוניות" וזאת עפ"י מחקר חדש שפורסם. אם הנהג שגרם לתאונה אינו מודה בפני חוקר התאונות שנרדם ואין לכך ראיות אחרות נרשמת סיבת התאונה כזו שנסיבות אודותיה אינה יסודית דיו והסיבה האמיתית אינה באה לידי ביטוי בתיק החקירה. ישנוניות יתר ביום מתייחסת לנטייה להירדם בניגוד לכוונה להישאר ער הגוברת במצבים פסיביים. ישנוניות כזאת מופיעה אצל 15-10 אחוזים מהאוכלוסייה והיא נובעת בעיקר מחסך שינה כרוני ומהפרעות שינה.
תופעות העייפות בזמן נהיגה
העייפות מתבטאת, בין היתר, בהסחות קשב, באובדן ריכוז ובטעיות בביצוע. מכאן קיימת סבירות רבה ,שלסובלים מישנוניות יתר יש סיכון גבוה למעורבות בתאונות דרכים במחקר שבוצע מטעם המכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית בשיתוף עם היחידה להפרעות שינה בבית החולים "לוינשטיין" נבדקו 500 עובדים שאינם עובדי משמרות . הממצאים הראו שלסובלים מישנוניות יתר יש פי שניים סיכון להיות מעורבים בתאונות/ פגיעות בעבודה וסיכון פי 2.7 להיות מעורבים בתאונות דרכים. עוד נמצא שלאחר יצירת מודעות אצל העובדים לגבי קיום הבעיה אצלם וקבלת הדרכה בנושא הפרעות שינה, חלה ירידה במעורבותם בתאונות עבודה בשנה שלאחר מכן. רוב הישנוניים מודעים למצבם אך לא תמיד מסוגלים לשפוט את חומרת התופעה אצלם, הם גם יכולים שלא להיות מודעים כלל לעובדה שנרדמו. מרבית המחקרים בנושא ישנוניות יתר ומעורבות בתאונות התמקדו ומצאו קשר בין ישנוניות או הפרעות שינה לבין תאונות דרכים. ניתן להימנע מעייפות בנהיגה על ידי תכנון זמן השינה והמנוחה לפני יום הנהיגה או נסיעה ארוכה, מי שסובל מעייפות כרונית שבוודאי נובעת מהסיבות לעיל מוטב כי יופנה לרופא המשפחתי ויבקש הפנייה לאחד ממכוני השינה.
מודעות עצמית לתופעה עלולה למנוע תאונה אסור להתעלם מעייפות. עייפות בנהיגה הורגת!!!
